השכבת תינוקות על הבטן – האם, מדוע וכיצד לעודד פעילות זו?

חשיבות השכיבה על הבטן אצל תינוקות

בעקבות ההמלצה כי תינוקות לא ישנו על הבטן, בגלל החשש למוות בעריסה, הפכה השכיבה על הבטן לפחות טבעית עבור תינוקות רבים.

השכיבה על הבטן, מספקת לרך הנולד, מנח בו הידיים והרגליים כפופות. מנח זה,דומה לתנוחה העוברית וטבעי עבור תינוק בתקופת החיים הראשונה. בה-בעת, הוא מצוי בתנוחה הגורמת לו לנסות להרים את ראשו, בכדי לסובב את הראש מצד לצד בשכיבה ובכדי להביט על סביבתו. מאמץ ראשוני זה, מחזק את שרירי הצוואר, הגב העליון וחגורת הכתפיים ומקנה לתינוק את היכולת לשלוט בצוואר ולשמור על ראשו מורם כאשר הוא במנח זקוף, מוחזק בידי מבוגר. כמו כן, השכיבה על הבטן, מאפשרת לתינוק לפתח את היכולת לסובב את ראשו ולבחון את סביבתו בכל מצב בו הוא נמצא, לסובב ראש כתגובה להתרחשויות שונות בסביבה ולהגיב אליהן. חיזוק שרירי הצוואר, הגב העליון וחגורת הכתפיים, מהווה גם את המנוף והבסיס להמשך פיתוח התנועה ולרכישת היכולת להתהפך, להתרומם על ארבע, לזחול, לדחוף את הגוף לישיבה, לשבת ולעמוד זקוף.

מתי מומלץ להשכיב את התינוק/ת על הבטן ולכמה זמן?

ניתן ומומלץ להשכיב תינוקות על הבטן כבר מיומם הראשון, כאשר התינוק ער ובהשגחת מבוגר בלבד (תוך שמירה על קשר עין של מבוגר בתינוק)! ברוב המקרים, ככל שהתינוק יתנסה בשכיבה על הבטן בגיל צעיר יותר, כך תפחת התנגדותו לכך והשכיבה על הבטן תהווה הרגל נעים עבורו. אולם, מאחר וזמן הערות של תינוק צעיר מועט יחסית, תמיד יהיו תינוקות שעבורם זמן זה אינו מהווה חוויה נוחה בתקופה הראשונה, תינוקות שזמן ההסתגלות שלהם לשכיבה על הבטן ארוך יחסית. אין קווים מנחים אחידים לגבי זמן ההשכבה על הבטן ואין זמן מומלץ לפי גיל. ההמלצות נעות בין המלצה להשכיב את התינוק על הבטן למשך כמה דקות פעם ביום בתחילת הדרך ולאט לאט להוסיף זמנים ולהאריכם, לבין המלצה לנצל כל זמן ערות לשכיבה על הבטן למשך הזמן בו התינוק מוכן להשאר במנח זה, בין אם זה אפילו לכמה שניות חשובות לבין דקות ארוכות. ברגע שהתינוק מביע אי נוחות להפוך אותו לשכיבה על הגב. אישית, אני ממליצה להורים לנסות מספר פעמים לעודד שכיבה על הבטן ולקבוע את משך הזמן על פי הנוחות של התינוק. ככל שהתינוק מתרגל לתנוחה זו, מספר הפעמים גדל וזמני ההישארות בתנוחה זו מתארכים. בדרך זו, חווית השכיבה על הבטן מהווה גם זמן נעים ומפתח ולא חוויה שלילית וקשה עבור ההורה והתינוק.

כיצד נעודד שכיבה על הבטן?

בהתחלה, ניתן לעודד שכיבה על הבטן, על ידי השכבת התינוק על גוף ההורה. קרי, ההורה שוכב על גבו ומשכיב את התינוק על בטנו, פנים מול פנים, קרוב. במצב זה מומלץ מאד לדבר עם התינוק, להשמיע לו קולות רכים, לשיר לו שירים ולעניין אותו. במידה והוא זקוק לכך, אפשר לתמוך בזרועות/בכתפיים שלו, בעזרת ידי ההורה, משני הצדדים, בכדי להוסיף תחושת ביטחון.

באופן דומה, אפשר גם להשכיב אותו על ביטנו, כשהוא על רגלי ההורה, לאורך או לרוחב הרגליים ולנדנדו בעדינות רבה, עם הרגליים של ההורה.
ניתן להשכיב את התינוק מול מראה, מול ההורה או מול ילד נוסף, תוך דיבור, שירה או משחק מולו ברעשן/משחק המגרה אותו בצלילים וגריה חזותית.

מומלץ להשכב על שטיח מול התינוק, פנים אל פנים, כך שהמבוגר והתינוק שוכבים על הבטן ובכך לעודדו להשאר זמן ארוך יותר בשכיבה זו. על המשטח עליו משכיבים את התינוק להיות משטח קשיח דיו, כך שהתינוק לא ישקע לתוכו, ברגע שמשכיבים אותו (אך עדיין מספק הגנה בפני פגיעה מהרצפה ומקור). משטח קשיח מעט ואף משטח מחוספס (כמו משטחי הפאזל “סול” שניתן לראות בתמונה מטה, או שטיחים מיוחדים לכך), מהווה בסיס טוב בשלב מאוחר יותר להתרומם על הידיים בשכיבה על הבטן, לעלות על ארבע ולזחול, מבלי שהידיים והרגליים יחליקו.

דרך נוספת, הינה, השכבת התינוק על ביטנו, על כדור פיזיובול (מצוי בבתים רבים מתקופת ההריון). יש להחזיק את התינוק היטב, משני צידי הזרועות/השכמות וממש לעטוף אותם עם ידי המבוגר. גם במצב זה ניתן לנדנד מעט את הכדור קדימה, אחורה או לצדדים וליצור חוויה נעימה. אפשר לשבת מול התינוק כדי שפני המבוגר יהיו מול פניו ולעניין אותו.

בשלב מאוחר יותר, כלומר, מגיל חודש וחצי לפחות, ניתן להשכיבו עם תמיכה של שמיכה קטנה מגולגלת, מתחת לבית השחי והחזה ובכך לעודד הרמת הגוף על זרועות ישרות שלוחות קדימה ובמנח זה, לעודד לנסות להושיט יד לחפץ, קדימה, מעט הצידה ולמעלה. יש לעשות זאת לשני הצדדים, לשתי הידיים.

בשלב זה, נכון גם לשבת מדי פעם, מעל גובה התינוק ולשוחח עימו, בכדי לגרות אותו להרים ראש ולהתבונן למעלה, מתוך שליטה טובה יותר בשרירי הצוואר.

כאשר התינוק מתחיל להרגיש בנוח בשכיבה על הבטן, מומלץ להניח לפניו צעצוע, אותו ניתן לתפעל בשכיבה על הבטן (כמו משחקים בהם לחיצה על כפתור מפעילה צלילים שונים, אורגן קטן וכדומה). זאת על מנת לעודד הושטת יד קדימה, לעודד חיזוק נוסף של שרירי הגב וחגורת הכתפיים ופיתוח תנועות היד.