איתור מוקדם של קשיי ויסות תחושתי

מאמר זה מדבר על איתור מוקדם של קשיי ויסות תחושתי. במקביל לקריאת מאמר זה, ניתן לעיין גם במאמר “אינטגרציה סנסורית” , המסביר אף הוא, באופן מפורט את הנושא.

הקדמה:
כל אדם חש ומפרש את התחושות השונות מהסביבה, קולות, מראות שונים, תנועה, מגע, טמפרטורה, ועוד. אולם, איננו חשים את התחושות בעצמה זהה ואופן הפרוש של הגרייה התחושתית, שונה מאדם לאדם. יש מי שיחוש את התנועה בנסיעה ברכבת הרים, כחוויה מהנה ואילו האחר יחוש תנועה עדינה של נסיעה באוטובוס כחוויה נוראית הגורמת לו בחילה ולעיתים אף להקיא. דוגמא זו ממחישה את האופן בו, אנשים שונים, חשים, מעבדים ומווסתים באופן שונה את תחושת התנועה.
אם נדמה את עוצמות התחושה השונות כגרף בין רגישות יתר לתחושה לבין תת רגישות לתחושה מסויימת, כל אדם כל אדם באשר הוא, יימצא במקום כלשהוא המתאים לו על פני גרף זה. יש מי שרגיש מאד לתנועה, כמו בדוגמא, מי שחש תנועה באופן מווסת ומי שמרגיש תנועה באופן חלש יחסית וזקוק לגרייה עוצמתית במיוחד כדי לחוש מסופק מהתנועה, כמו הרפתקנים רבים הקופצים קפיצות בנג’י, צונחים ממטוסים ופסגות הרים או גולשים ממצוקים, כחוויות יומיומיות.
אותו גרף דמיוני קיים לגבי כל אחד מאופני החוש: שמיעה, מגע, ריח, תחושה מהערוץ הויזואלי (חזותי), תחושה המתקבלת מהמפרקים והשרירים (תחושה פרפריוספטיבית), טעם, גובה וניתוק מהקרקע.
גם בתוך הערוצים התחושתיים עצמם יש תתי-ערוצי תחושה שונים. לדוגמא, אדם יכול להיות מאד רגיש לדיגדוגים ולהגיב אליהם ולעומת זה להיות מאד לא רגיש לכאב.

הויסות התחושתי, מאופיו, אינו סטטי, אלא דינאמי מאד ויכול להשתנות אצל אותו אדם בהיותו במצבי רוח שונים, כאשר הינו עייף או עירני, בשעות יום שונות, לאורך תקופת החיים בין ילדות לבגרות וכדומה. כך אדם שבילדותו אהב מאד להסתובב בקרוסלה במהירות גבוהה, יכול להפוך להיות רגיש לאותה תנועה בבגרותו ולהמנע מעליה על מתקן זה.
נושא נוסף שחשוב להבין, הינו, שלעיתים סממנים שנראים כמאפייני ליקוי באינטגרציה סנסורית, יכולים להיות גורמים מבודדים ולא מאפיינים של בעיה כוללת בתחום זה, כמו אצל ילד שמאד רגיש למגע דשא, למגע הפתק בחולצה וכדומה, אך מעבר לכך אינו מגלה כל קושי אחר בויסות. כמו כן, מאפיינים אלו, יכולים להוות סממן של קושי אחר, כמו אצל ילד הנמנע ממגע אנושי, בגלל בעיה רגשית ולא בגלל קשיי ויסות, או ילד המחפש תנועה ללא הפסקה, לא בעקבות קשיי ויסות, אלא כאחד הסממנים המלווים ילדים עם הפרעת קשב המלווה בהיפראקטיביות.

בעקבות שונות רבה זו בין אדם לאדם והטווח הרחב מאד של אופן התחושה והויסות התחושתי של כל אדם, אין רשימה זו המובאת למטה מהווה “מתכון” לפיענוח קשיים בויסות תחושתי אצל ילדים ואינה מהווה כלל כלי אבחנתי, אלא כלי המיועד להאיר את עיניהם של הורים, שחשים כי הם חווים קשיים סביב התנהגות ילדיהם. קשיים הגורמים להם לחשוד בכיוון של קושי בויסות או עיבוד מידע תחושתי. רשימה זו מהווה כלי עזר, בכדי להבין האם יש סיכוי שלילד יש קושי ממשי בתחום זה, להבין מה ניתן לעשות ועם מי להתייעץ.

סימנים מחשידים לקיום קושי בעיבוד או בויסות תחושתי:
קושי של הילד להירדם או להתעורר.
הילד מתקשה להתמודד עם שינויים בשגרת יומו/ בסדר היום הקבוע שלו.
ההורה חש כי ילדו נראה חסר מנוחה, לא רגוע.
ההורה חש כי ילדו מתעלם מאנשים בסביבתו, נראה מסוגר בעצמו.
הילד מגיב בבהלה, בבכי או עצבנות לנוכחות של זרים.
מתקשה להירגע, להרגיע עצמו אחרי בכי, להיעזר בהורה בכדי להירגע.

מערכת המגע
מגיב בבהלה, או בכעס למגע לא צפוי, או מגע בגב שלו.
אינו אוהב להיות מוחזק בידיים, נמנע מחיבוקים באופן אקטיבי.
כתינוק, נלחץ מהחלפת חיתול.
כתינוק מתקשה להתמודד עם זמן האמבט, לשהות באמבט, להכנס לאמבט או לצאת ממנו, לצאת מהמגבת ולעבור לבגדים וכדומה.
נמנע מקרבה פיזית לאנשים אחרים.
מתקשה להתמודד עם פעילויות טיפול עצמי ונרתע ממגע בעת סירוק, שטיפת פנים, חפיפת ראש, צחצוח שיניים, גזיזת ציפורניים, תספורת.
נרתע ממגע בראשו.
שונא מגע של נשיקות על לחיו.
נרתע ממגע של רוח קלה, טיפות גשם, חול, מים.
אינו מוכן לדרוך יחף על דשא, חול, מרקמים שונים.
הולך על קצות האצבעות בלבד.
נלחץ באופן מוגזם מחתכים, פצעים, חבלות.
נלחץ מהתלכלכות בצבע, טושים, מזון או כל לכלוך אחר, באופן שנראה מעבר לרגיל.
מתקשה להתמודד על התפר בגרביים, הפתק בחולצה, סוגי בדים שונים, בד של בגד שעדיין לא כובס וכדומה.
מתעקש ללבוש רק בגדים קצרים/רק בגדים ארוכים/ רק נעליים/רק סנדלים ומתקשה להסתגל לשינוי בביגוד בחילופי עונות.
מחפש מגע ללא הרף: רוצה לגעת בהכל ובכולם כל הזמן.
מחפש כל הזמן מגע רטוב, חומרים מלכלכים למיניהם כמו בוץ, צבעי ידיים וכדומה. מתעלם מלכלוך, מנזלת, מלכלוך על בגדיו או גופו.
משחק באוכל בידיו באופן קיצוני, גם בגיל שכביכול אינו מתאים לכך.
נוטה להיתקל פיזית בילדים אחרים, לגעת חזק מדי או “יותר מדי”.
מתעלם ממגע קל.
מתעלם כשנחבל, כשמקבל מכה ואינו מגיב, אלא אם כן המכה חזקה במיוחד.
מכניס כל הזמן חפצים לפה, מתעסק במגע בפה כל הזמן.
מגביל את עצמו לאכילת מרקמים מסויימים של מזון בלבד (רק מזון קשה ויבש כמו קורנפלקס או קרקרים, לדוגמא).
המערכת הוסטיבולארית (תנועתית):
נמנע מפעילויות המערבות תנועה, כמו נדנדות בגן משחקים, ריצה, קפיצות, קרוסלה, נסיעה באופניים או בבימבה וכ”ו.
מתקשה להתמודד עם נסיעה ברכב, רגיש לתנועה בנסיעה, נוטה לבחילות או הקאות.
רגיש לסיבובים (כמו בקרוסלה).
מתקשה להתמודד עם נסיעה במעלית או דרגנוע, חושש מאד.
מגלה חשש מגובה.
מפחד מאד כשמרימים אותו בידיים או מניפים אותו באוויר.
מגלה פחד כשעולה או כשיורד במדרגות.
מפחד או נמנע מפעילויות שדורשות שינוי במנח של הראש, כמו גלגול, משחקי השתוללות פיזית עם אחרים וכדומה.
נוטה ליפול הרבה.
מחפש כל הזמן פעילויות המערבות תנועה, נמצא כל הזמן בתנועה.
כל הזמן רץ, מטפס, קופץ, מסתובב, מתנדנד,מניע את אברי גופו או מתנדנד גם כשיושב וכדומה.
מסתובב הרבה, מחפש פעילויות כמו קרוסלה מעבר למה שנראה להוריו רגיל.
מחפש פעילויות שנראות מסוכנות, כמו טיפוס למקומות גבוהים.
נהנה מתנועה מהירה וקיצונית.
המערכת האודיטורית (שמיעתית):
מתעלם מרעשים, מקולות שונים, או לחילופין מגיב באופן מוגזם לרעשים מסויימים.
צריך ללחוש לו או להרים את הקול באופן מיוחד כדי לעורר את תגובתו.
משחק כל הזמן רק בצעצועים שמפיקים רעש או לחילופין לא מתקרב כלל אל צעצועים כאלו ונוטה להיבהל מהם.
אינו מפיק קולות או לחילופין נראה להורה רועש מידי.
כל הזמן מפיק קולות.
אוהב רעש, מוזיקה רועש, מפעיל טלויזיה בווליום שנחווה לאחרים כגבוה מדי.
לוקח לו זמן להגיב לקריאה בשמו.
מתקשה להתעלם ומגיב לקולות סטטים, קולות חלשים שאחרים מתעלמים מהם, כמו הרעש של המקרר או זמזום של נורת ניאון. לעיתים אף מוסח ממש מרעשים כאלו.
מפחד ומגיב בבהלה אמיתית כלפי רעשים פתאומיים או רעשים חזקים: רעשי מכשירי חשמל, הורדת מים בשירותים, מכסחת דשא, הפעלת שואב אבק, מעבד מזון, קדיחה בקיר, אופנוע, מסוק, מטוס, משאית או אוטובוס שעובר בסביבה וכדומה. לעיתים מגיב בבהלה לרעשים כאלו גם אם נשמעים מרחוק ממש.
נבהל מרעשים של אנשים אחרים, בכי של ילדים אחרים, צעקות. לעיתים מבקש שקט.
מכסה אזניים, מתחבא או בורח מקולות שונים.
מפחד ממקומות הומים כמו קניון, אולם קולנוע, מסיבות בגן.
תחושה סביב הפה (מגע וטעם):
אינו מצליח לעבור לאכילת מזון קשה מאכילת מזון רטוב כתינוק.
מגיב ברפלקס הקאה למזונות שונים, למרקמים שונים בפה.
מתקשה ללעוס, לעבד את המזון בפה, לאכול מזון נוזלי.
נוטה להיחנק באוכל.
מגלה בררנות משמעותית בסוגי המזון שאוכל, מבחינת המרקם של המזון, הגודל, טעמים מסויימים, סוג המגע (רך, קשה, רטוב, יבש וכ”ו), הטמפרטורה.
שונא צחצוח שיניים. שונא טעמים של משחת השיניים, או את מגע המברשת בפה.
נמנע מטעמים בולטים כמו תבלינים שונים, מאכלים חמוצים, מעט חריפים וכדומה, באופן קיצוני.
נוגע בכל דבר עם הפה, מלקק דברים, לועס דברים לא אכילים.
מכניס חלקי בגד, בדים שונים, שרוכים, שערות, אצבעות לפה ומתעסק בלעיסתם או מציצתם כל הזמן.
מרייר הרבה (רוק).
מחפש מזונות עם טעמים קיצוניים: מאד מלוים, חריפים, חמוצים, באופן קיצוני.
חוש הריח:
מגיב גועל לריחות שונים, ריח בושם, ריחות של מזונות שונים, של בישול.
מגיב באופן קיצוני לריחות. יש ילדים שייראו כעומדים להקיא כתגובה לריחות מסויימים.
מעיר לגבי ריחות שונים שאחרים עשויים להתעלם מהם או כלל לא לחוש אותם.
נמנע ממגע או מקשר עם אנשים מסויימים, נמנע מביקור במקומות מסויימים, בגלל שלטענתו אינו מסוגל לשאת את הריח שלהם.
נראה כי אינו מריח ריחות שאחרים מריחים.
עסוק כל הזמן בלהריח דברים באופן אקטיבי.
מריח חפצים, משחקים ספרים וכדומה.
תחושה ויזואלית (עיבוד חזותי, ראיה):
רגיש לאור חזק, מתקשה לצאת לשמש בחוץ, מכסה עיניים, בוכה, ממצמץ הרבה, טוען שהאור גורם לו כאב ראש. מתקשה להמצא בסביבה עם אור זק, אורות ניאון וכדומה.
נהנה ממשחק בחושך, באור חלש.
מוסח כשיש הרבה תנועה בחדר, נוטה להתבונן בכל הנעשה סביבו.
מתקשה למצוא חפץ בסביבה רבת גירויים (בתוך מגירה עמוסה, ארגז משחקים וכדומה).
מתקשה ליצור קשר עין עם אחרים, לשמור על קשר עין.
נהנה להתבונן זמן רב בחפצים נוצצים, בפצים מסתובבים.
מתקשה לגלות הבדלים דקים בין ציורים, דמויות, לזהות חלקי פאזל.

לסיכום,
הורה שמרגיש כי מקבץ דברים העולים מרשימה זו, מתאים לקשיים שהוא חווה עם ילדו, הורה שמרגיש כי מאפיינים התנהגותיים אלו מהווים קושי בחיי היומיום ובהתנהלות היומיומית של הילד, מומלץ כי יוועץ באיש מקצוע (רופא/ה התפתחותי/ת או מרפא/ה בעיסוק).