קשיים בהתארגנות ובתפקודים הניהוליים אצל ילדים
קשיים בהתארגנות ובתפקודים הניהוליים ניתן לראות כבר מגיל הגן, בגילאי בית ספר ואצל סטודנטים ומבוגרים.
התארגנות מוגדרת כיכולת ליצור רצף פעולות מסודר, מתוכנן, עקבי והגיוני בכדי לבצע מטלה מתחילתה ועד סופה ביעילות. בהתארגנות יעילה משולבים מרכיבים של: יוזמה ורצון לבצע את המטלה, איסוף מידע הרלוונטי לפעילות, תכנון המשימה וביצוע רצף של פעילויות מחשבתיות ו/או מוטוריות בצורה הגיונית, ובקרה על הביצוע והתוצר.
בכל השלבים הנ”ל יש להתחשב במרכיב הזמן (למשל: התחשבות באורך הזמן שלוקח לבצע את הפעולה ובעיתוי ביצוע הפעולה). להיות מסוגלים לשמור על עקביות בביצוע המטלה ולהישאר מרוכז. להתמקד בעיקר ולא בתפל. לדעת מתי וכיצד לסיים את המטלה ולבדוק את התוצר שהתקבל.
יכולת ההתארגנות היא חלק מהתפקודים הניהוליים של האדם. הכוונה היא לתפקודים קוגניטיביים אשר מאפשרים לנו שליטה על מעשינו, רגשותינו ומחשבותינו לשם השגת מטרות אישיות או חברתיות תוך כדי עמידה בדרישות הסביבה.
תפקודים ניהוליים הינם “אוסף” של תפקודים קוגניטיביים, ואין תפקוד או התנהגות בודדת וברורה אחת המייצגת אותם. תפקודים ניהוליים מעורבים בכל פעילות משמעותית שאנו מבצעים בחיי היום-יום. אנו זקוקים להם בכדי לבצע משימות ופעילויות בצורה יעילה ומספקת. אנו זקוקים להם בכדי להתמודד עם דרישות החיים המשתנות ועם מצבים משתנים או פעולות חדשות.
נהוג להשוות את התפקודיים הניהוליים למנצח על תזמורת שמווסת ומארגן אותה לשם נגינה משולבת יחד של כל הנגנים, או למנהל חברה שתפקידו להחליט על סדרי עדיפויות, הקצאת משאבים ותכנון פעילות החברה.
תפקודים ניהוליים עיקריים:
- ארגון ותכנון- היכולת לתכנן פעולות בשלבים הגיוניים ועקביים בכדי להוציאם לפועל בצורה יעילה.
- בקרה עצמית- היכולת לבדוק ולבקר את התוצר ולדעת כיצד לתקנו במידה ונדרש.
- עיכוב תגובה- וויסות ושליטה עצמית, סבלנות והתאפקות, הפחתת אימפולסיביות.
- מוטיבציה ויוזמה- היכולת להתחיל פעילות או משימה.
- פתרון בעיות וגמישות מחשבתית- התאמת התגובה שלנו למצבים שונים ומשתנים.
- היכולת לקבל החלטות והיכולת להחליט תוך מתן סדרי עדיפויות.
- זיכרון עבודה- היכולת לזכור מה המשימה ומהם השלבים הנדרשים בכדי לבצעה במהלך הביצוע, עד להשלמת המשימה. הפחתת מוסחות והתמקדות במשימה.
- ניהול זמן.
- וויסות רגשי- היכולת להישאר מאוזן ומווסת מבחינה רגשית. לשלוט ברגשות ולהגיב בהתאם לסיטואציה ולסביבה.
יכולות טובות בתפקודים הניהוליים עוזרות לנו לתפקד טוב יותר בלימודים, בעבודה, בחיי היום-יום, בשעות הפנאי וביחסים בין-אישיים.
ילדים המתקשים בכך עלולים לגלות קושי בחלק מתחומי התפקוד הבאים ועוד רבים כהנה:
- התארגנות עצמאית בבוקר ויציאה בזמן לגן או לבית-ספר.
- התארגנות יעילה בכיתה לאורך היום, הוצאת החפצים המתאימים בתחילת שיעור והכנסתם בסוף השיעור, ושמירה על חפצים.
- קושי בכתיבה מסודרת ועקבית של שיעורי-בית ביומן או במחברת, והכנת שיעורי בית בצורה יעילה כך שלא ימשכו כל אחה”צ.
- קושי בהכנת ילקוט והתארגנות לקראת יום המחרת בצורה עצמאית.
- קשיים ביחסים חברתיים שמקורם בוויסות רגשי והתנהגותי לא יעיל, התנהגות אימפולסיבית וקושי להתאפק.
- יכולת התארגנות בעייתית לקראת מבחן וניהול זמן לא יעיל של הלמידה לקראת המבחן.
- קשיים בעת מתן תשובות בעבודות בית-ספר ובמבחנים הנובעים מעבודה אימפולסיבית או לא מאורגנת וגורמים לכך שהילד לא ייקח בחשבון מצבים בהם יש מספר סעיפים עליהם צריך לענות בשאלה, לא יבקר ויבדוק את תשובותיו, יקרא רק חלק מהשאלה לפני מתן התשובה וכדומה.
- קושי בהתארגנות יכול לפגוע ביכולת להפיק ציור או להתארגן במרחב הדף.
- קושי בזמן המקלחת או בהשכבה לישון.
חלק מהילדים המתקשים בהתארגנות ובתפקודים הניהוליים נראים כאילו הם בוחרים תמיד את הדרך הקשה לעשות דברים. חלקם אף נוטים להימנעות או לסרבנות בגלל בעיות התארגנות. חלקם זקוקים לכך שאדם אחר יכוונם ואף מחפשים ארגון זה מצד האנשים הסובבים אותם.
לעיתים בעיות התארגנות נובעות מהקושי לדעת מה סדר הפעולות הדרוש בכדי להגיע לתוצאה המבוקשת. הם יודעים “לאן ברצונם להגיע” אך לא יודעים מה עליהם לעשות בכדי להגיע לשם. ילדים אלו מתקשים לנתח את הפעילות ולדעת מה השלבים הדרושים להם ומהו סדר השלבים ולכן יכולים לפתח הימנעות, הסתרה, או קפיצה מדבר לדבר ללא סדר הגיוני.
קושי בהתארגנות יכול לפתח תסכול רב אצל הילד, הרגשת מסוגלות נמוכה, כעסים, ואף יכול לגרום לאי-הצלחה של הילד במסגרת בית-הספר או הגן. הקושי יכול גם לגרום להפניית כעסים רבים כלפי הילד מצד מורים, גננות או הורים שלעיתים מתקשים להבין מדוע הילד לא מתפקד כמצופה ממנו.
כאשר הקושי בהתארגנות פוגע בילד או בשגרת היום-יום, מעכב את הצלחת הילד בתחומים שונים או מונע ממנו לבטא את יכולותיו – מומלץ לפנות לטיפול.
חשוב לציין כי קשיים בהתארגנות ובתפקודים הניהוליים ובהתארגנות יכולים להמשך לאורך כל החיים. סטודנטים המתקשים בתפקודים ניהוליים יתכן ויחוו חלק מקשיים אלו (וכמובן שגם בתחום זה קיימות דוגמאות רבות נוספות):
*קושי בהתארגנות יעילה בבוקר ויציאה בזמן ללימודים.
*איחורים תכופים.
*קושי לאזן בין הלימודים, שעות-הפנאי והעבודה.
*שכיחת הכנת שיעורי-בית, עבודות להגשה או להתכונן למבחנים. קושי בניהול יומן.
*קושי בארגון החומר ללמידה וקושי בניהול הזמן לקראת למידה למבחן. קושי לדעת כמה זמן להקדיש ללמידה לכל מקצוע (ו/או לכל מבחן) ומתי. קושי בעריכת סדרי עדיפויות.
*קושי לענות על מבחן בצורה יעילה תוך התחשבות באספקט הזמן ומורכבות השאלות. קושי בהפעלת אסטרטגיות התארגנות יעילות תוך עשיית המבחן.
*קושי בהתנהלות יעילה לאורך היום והשבוע.
*דחיית משימות ו/או קושי לעמוד במועד הגשת העבודה.
*קושי בוויסות רגשי בעת מפגשים חברתיים ובין-אישיים.
מבוגרים עם קשיים בהתארגנות ובתפקודים הניהוליים יתכן וירגישו חלק מהקשיים הנ”ל:
*קושי לארגן את התנהלות המשפחה כולה בבוקר בצורה רציפה ויעילה (תוך כדי לקיחה בחשבון בו-זמנית גם את צרכי הילדים וגם את צרכי ההורים). איחורים תכופים בהגעה לעבודה או בהבאת הילדים למסגרת החינוכית.
*קושי בהשכבת הילדים בצורה מסודרת.
*קושי לארגן את העבודה הנדרשת מהם לפי שלבים הגיוניים ועקביים בכדי להגיע לביצוע יעיל. עלולים לפעול בצורה אקראית ולא מתוכננת מראש.
*קושי להתמיד בעבודה.
*נטייה לדחיינות בעבודה או בבית.
*קושי בוויסות רגשי בעת ההתנהלות מול עמיתים בעבודה, בן-הזוג והילדים. קושי בעיכוב תגובה, סבלנות ויכולת לשיתוף פעולה.
*קושי בהתנהלות יעילה בזמן לאורך השבוע בכדי להספיק לבצע מטלות נדרשות כגון עבודה, בית, טיפול בילדים, סידורים, קניות וכ”ו.
*קושי לאזן בין המטלות הנדרשות לתפקוד המשפחה לזמן-פנאי האישי.
*קושי בארגון הילדים לבצע את משימותיהם הלימודיות ו/או המשפחתיות. קושי לשמור על סביבת מחיה מסודרת בבית והקניית סביבה מאורגנת וקבועה לילדים.
קושי לשמור על סדר-יום וסדר-שבוע קבוע ויציב עבור הילדים.
*שכיחת חפצים ומטלות.
כאשר הקושי בהתארגנות פוגע באדם הבוגר, במשפחתו או בשגרת היום-יום, מעכב את הצלחתו בתחומים שונים או מונע ממנו לבטא את יכולותיו – מומלץ לפנות לטיפול.
הטיפול בקשיי התארגנות מתייחס למישורים פרקטיים וקונקרטיים. בטיפול בודקים היכן ובאילו תחומים קיים קושי (אנו לוקחים בחשבון שאצל כל אדם הקשיים בהתארגנות באים לידי ביטוי בצורה שונה). בהתאם לכך ניתנים כלים לשיפור ההתארגנות וההתנהלות בחיי היום-יום.
הטיפול סובב סביב:
1. העלאת מודעות המטופל לקשיים ומקורם.
2. עזרה בארגון סביבת המחייה,
3. חשיבה משותפת עם המטופל כיצד ניתן להיעזר בעזרים חיצוניים בכדי לשפר את רמת ההתארגנות.
4. בניית הרגלים חדשים היעילים יותר מההרגלים הישנים.
5. עבודה על שיפור אסטרטגיות התארגנות מחשבתיות. למשל: לעזור לפתח צורת חשיבה המפרקת את המטלה לשלבים הגיוניים ועקביים, או לעזור לפתח בקרה ובדיקה עצמית, וכדומה.
*יש לציין, כי הטיפול בקשיי התארגנות אינו בא להחליף טיפול פסיכולוגי במידה ונדרש.