מטרות הטיפול בילדים עם הפרעות-בתקשורת בריפוי-בעיסוק

מקצוע הריפוי בעיסוק הוא מקצוע הוליסטי.
כשאנו מטפלים בילד עם הפרעת תקשורת בריפוי בעיסוק, הגדרה זו של הריפוי בעיסוק כמקצוע הוליסטי באה לידי ביטוי באופן החזק ביותר. ההפרעה הינה הפרעה נרחבת והטיפול אינו יכול להתמקד במרכיב או תחום תפקוד אחד, אלא בכל מרכיבי ותחומי התפקוד של המטופל.
את מטרות הטיפול אנו קובעים לכל ילד לפי אופיו, אופי הקושי שלו, רצון ההורים וגורמים נוספים ספציפיים לכל ילד.
כל אנשי הצוות, כולל המרפאים בעיסוק, מתרכזים בנסיון לקדם את הילד מבחינה חברתית, תקשורתית ושפתית ובמקביל, כל דיסיפלינה מביאה את ההסתכלות הספציפית שלה לתוך הטיפול, את המטרות הייחודיות שלה ואת המיקצועיות שלה.
לפיכך, הטיפול שלי כמרפאה-בעיסוק מתמקד גם במטרות ספציפיות לילד עם הפרעת תקשורת: חברה, תקשורת ושפה, וגם במטרות בשאר מרכיבי ותחומי התפקוד של הילד.

לרב הילדים יש הפרעות נלוות להפרעה בתקשורת:
בתחום המוטורי: חלק מהילדים סובלים מקשיים בתחום זה, כמו: טונוס נמוך בשרירים, סירבול, שיווי-משקל לקוי, קושי בתכנון תנועה, קשיים במוטוריקה עדינה, קושי גרפומוטורי ועוד.

בתחום הקוגנטיבי: לרב הילדים יש קשיים בתחום זה, כאשר חלקם מתפקדים בתחום הפיגור ברמה זו או אחרת. בנוסף לכך יש להם קשיים ספציפיים, כמו קושי במשחק דמיוני, קושי בהבנת החשיבה של אדם אחר (Theory of Mind), קושי בהבנת שפה ובביטוי ועוד.
בתחום העצמאות בתפקודי יומיום, (Activities of Daily Leaving) A.D.L : קושי בגמילה מחיתולים, קשיי אכילה, הפרעות שינה (השניים הללו נגרמים פעמים רבות עקב בעיות בויסות ובויסות-תחושתי), קושי בתפקוד עצמאי בהתאם לגיל, בניידות בחוץ, בהבנת סכנות בכביש ועוד…..

קשיים רגשיים: לרבים מהילדים יש גם קשיים בתחום זה. כמו, קושי ביצירת נפרדות מהאם ובנית “אני” עצמאי, פחדים שונים ועוד…

בתחום התחושתי: לרבים מהילדים יש קושי בוויסות תחושתי והפרעות בתחום האינטגרציה הסנסורית, כמו: רגישות-יתר לתחושות מגע מסויימות, פחד מניתוק מהקרקע(G.I.), חסר בתחושת גריה וסטיבולרית ועוד.
הקושי התחושתי עשוי להיות גורם רב השפעה על הניתוק של הילד מהסביבה או לחלק מההתנהגויות הייחודיות שמלוות אותו, כמו: ילד שסובל מרגישות יתר בתחום השמיעתי (אודיטורי) ואין לו סינון של הגרויים השמיעתיים שהוא קולט מסביבתו, עד כדי כך שהוא כל-כך מוצף ואינו מגיב לשום גרוי שמיעתי שמופנה אליו, או עד שהוא סוגר את האזניים בידיו. או כמו ילד שמסתובב כל היום עם סיר על הראש ומתחבא במקומות סגורים וצרים כדי לסנן את הגרויים שמגיעים אליו מהסביבה.

הייחוד שלנו כמרפאים בעיסוק טמון ביכולת שלנו לבחון את כל מרכיבי ותחומי התפקוד של הילד ולטפל גם בתחומים כמו, מוטוריקה , תחושה, ותפקודי יומיום יחד עם הטיפול במרכיבי הפרעת התקשורת הראשוניים.
כלי ייחודי נוסף הינו כלי טיפולי הקרוי “ניתוח-פעילות”. לרבים מהילדים עם הפרעת תקשורת יש תחומי עניין מאד מצומצמים וקושי בגיוון וביזימה. מרפאה בעיסוק, מתוקף הכשרתה המקצועית, מיומנת בניתוח הפעילות באופן ייחודי, המאפשר לה לעשות הסתכלות כוללת על כל מרכיבי הפעילות והמטרות המגוונות שניתן להפיק ולהשיג באמצעות הפעילות, עבור תחומי ומרכיבי תפקוד שונים אצל הילד המטופל. וזאת בכדי לקחת כל משחק או חפץ בו מתעניין הילד עצמו ולבנות סביבו פעילויות המשרתות מטרות טיפול שונות עבורו. לדוגמא, ילד המתעניין רק במספרים. ניתן ליצור עמו מספרים בבצק ובחול, לבנות פסלים המורכבים ממספרים בחימר וכדומה, וכך להוסיף גם מטרה של עשיה משותפת ביחד ועבודה על מרכיב תחושתי.
כמו-כן כלי הטיפול בתחום התחושתי משמשים אותנו רבות בטיפול בילדים עם הפרעת תקשורת עקב הקשיים העצומים שיש לרבים מהם בתחום זה. קשיים אשר משפיעים לעיתים באופן ישיר על יכולתו של הילד לקיים קשר ותקשורת עם הסובבים אותו, כפי שתואר לעיל.
כמרפאים בעיסוק אנו שותפים גם ליצירת מעורבות הורים בטיפול ולהדרכתם, לעיתים להדרכת צוות הגן, ביה”ס או חונכים וכן אנו מעורבים בחשיבה על השמת הילד במסגרת חינוכית מתאימה עבורו.