חדוות הלמידה
חדוות הלמידה – הפיכת למידה של מיומנות כתיבה, לפעילות משחקית מהנה
כמרפאה בעיסוק, שעובדת עם ילדים רבים, שמתקשים בלמידה, במיומנויות כתיבה, בהתארגנות סביב מטלות לימודיות שונות וכדומה, אני מאמינה מאד באמירה שרצוי ללמוד מתוך “חדוות הלמידה”, למידה מתוך הנאה, רצון, צורך לדעת יותר, לרכוש ידע ולהצליח ולא רק ללמוד בגלל שצריך. אני מאמינה שילדים מפיקים הרבה יותר מלמידה, כאשר היא נעשית מתוך הנאה, תחושת הצלחה וסיפוק!
לכן, אני משלבת משחקים רבים, בהם יכולים הילדים להמשיך ולשחק בבית, כאמצעי תרגול של המיומנויות שעל כל ילד לרכוש או לחזק.
לפני המשחק, או במהלכו, אני מדריכה את הילד, למה עליו לשים לב, בזמן המשחק. ומדגישה ומדריכה לשיפור ולמידה של מיומנויות, כדוגמת שמירה על מרווחים בין מילה למילה, גודל אחיד של האותיות, לימוד עיצוב נכון של אותיות או כיווניות כתיבה נכונה, שמירה על כתיבה בשורה ורווח נכון בין שורה לשורה, שיפור אחיזת העיפרון ועוד….
להלן, מספר משחקי כתיבה:
הראשון, משחק “סיפור מצחיק בהמשכים”
לוקחים דף ועליו המשתתף הראשון רושם משפט, שנמשך מעט יותר משורה אחת, כך שרוב המשפט רשום בשורה הראשונה וסיומו, בשורה השניה. המשתתף השני אינו רואה מה רושם הראשון. או אז, המשתתף שרשם, מקפל את הדף, כך שהמשפט שנרשם מקופל אחורה והמשתתף השני יכול לראות רק את סוף המשפט שמופיע בשורה השניה. אז, המשתתף השני מקבל לידיו את הדף וממשיך ורושם המשך לאותה מילה או שתיים שהוא רואה גלויות לפניו. גם הוא מותיר לבסוף מילה או שתיים גלויות ואת תחילת המשפט מסתיר על ידי קיפול הדף לאחור. וכך ממשיכים עד לסוף הדף. כדאי מאד להשתדל ולכתוב על נושאים דמיוניים, על נושאים מצחיקים, כדי שבסוף הכתיבה, הסיפור יהיה משעשע. כל משתתף, ממשיך את הסיפור שלו, ממשפט למשפט ומנסה להשאר באותו נושא, כדי שיהיה רצף הגיוני כלשהוא וחוט מקשר כלשהוא לסיפור בסוף. בסיום הדף, פותחים את כל הקיפולים ומקריאים ברצף את הסיפור המשעשע שנוצר.
משחק נוסף: “מה בחרתי?”
במשחק 2 משתתפים. כהכנה למשחק, מניחים על השולחן 20-30 חפצים קטנים, בובות שונות, חלקי משחק וכדומה, המתחלקים באופן שווה בין שני המשתתפים. על כל ילד לבחור באחד החפצים ולרשום את שמו של החפץ על פתק קטן, מבלי שחברו יראה, לקפל את הפתק ולהניח על השולחן. מי שינחש ראשון במה בחר חברו, ינצח במשחק.
כל ילד בתורו, רושם על דף, שאלות מכוונות, שאלות כן/ולא (שאלות סגורות, שהתשובה להן היא “כן” או “לא”) המאפשרות לו לסנן חפצים מבין החפצים של חברו, עד שהוא מגלה מה החפץ בו בחר חברו. שאלות כדוגמת: “האם בחרת בחיה?”, “האם בחרת בבובה גדולה?”, “האם הצבע שלה היה חום?” וכדומה.
כל המשחק מתנהל בכתיבה, ללא דיבור כלל, מה שמגביר את העניין ובמקביל, מאפשר תירגול מהנה.
משחק “זה הסוד שלי”: אחד המשתתפים בוחר להיות דמות כלשהיא, המוכרת לו ולמשתתפים האחרים או לחילופין בוחר סיטואציה משותפת להם. עליו לאמר רק מה התחום בו בחר והמשתתפים האחרים, צריכים לשאול שאלות כן/לא, המאפשרות להם לקבל מידע לגבי הסוד שלו. מי שמגלה את הסוד מנצח. ניתן להגביל את מספר השאלות שנשאל ל 10-20 שאלות ואז כל משתתף חייב לנחש. במידה ואיש לא ידע, בעל הסוד מנצח. גם כאן, כל המשחק מתנהל בכתיבה בלבד.