////מערכות החוש של התינוק ופעילויות בתחום הויסות התחושתי
מערכות החוש של התינוק ופעילויות בתחום הויסות התחושתי 2017-11-20T11:47:41+00:00

מערכות החוש של התינוק ופעילויות בתחום הויסות התחושתי, עבור תינוקות

תחושת מגע

אצל הרך הנולד, מערכת העצבים עדיין אינה מפותחת באופן מלא והתינוק עדיין אינו מבחין היטב בין התחושות השונות ואינו יודע לפרשן. התנסות רבה, תוך משחק, יכולה ללוות את שלבי ההתפתחות של מערכות החוש השונות ולהויות עוד ערוץ לחוויה משותפת של התינוק עם הוריו.

ניתן לנצל כל סיטואציה של טיפול בתינוק כדי לגרותו מבחינה תחושתית, זמן ההחתלה, הרחצה, זמני אכילה, זמני משחק וטיול.

מגע

בפה יש יותר רצפטורים של מגע מבשאר אברי הגוף, לכן, חקירת הסביבה נעשית בינקות דרך מגע בפה. התינוק לומד כך על גודל, צורה, מרקם, טמפרטורה של חפצים בסביבתו.

מגע אנושי – גורם להפרשת אקסיטוצין, הורמון שיוצר תחושת נינוחות ורוגע. מגע אנושי מאפשר יצירת קשר, הרגעה, ויכול להשפיע אף על קצב הדופק.

ניתן ומומלץ לספק מגוון תחושות מגע. אולם, כמו בכל ערוץ חישה, הפעילות צריכה להיות נעימה לתינוק.

  • מגע גוף אל גוף
  • עיסוי
  • קירוב חפץ עד לגבול המגע בידיים וברגליים
  • לתת בד יבש, בד רטוב, מגבון לח, בד מחוספס, בד משיי וחלק וכדומה. מעודד אבחנה בין תחושות שונות.
  • בהאכלה באוכל טעימות, במעבר למוצקים, או בכל התנסות חדשה במזון – לתאר את המרקם, הטעם, הריח. לעודד לפתוח פה למראה הכפית, על ידי דיבור.
  • לאפשר מגע בידיים במרקמי האוכל השונים, לתת לקחת אוכל בידיים, להניח אוכל על מגש כסא האוכל ולאפשר משחק בו בעת האכילה, לאפשר להתלכלך מבלי לנגב מיד את הידיים והפנים.
  • באמבטיה, לתת ליד מרקמים שונים, יבש רטוב, לספק משחקי אמבט מחומרים ביתיים, כמו ספוג רך, מפית, כוסית, בקבוק ולא רק משחקי פלאסטיק ייעודיים לאמבט.
  • לספק מגע קל ועמוק: מגע קל ועדין של דגדוגים, נגיעה בעזרת קצות האצבעות, מול מגע לחץ נעים, בעזרת יד פרושה של ההורה. דגדוג, עיסוי.
  • בניגוב במגבת גם, יצירת מגע קל ועמוק
  • מגע במברשות, מברשות שיניים, צמר גפן, בדים, ספוגים. גם מגע בו ההורה מעביר את המרקמים השונים על עורו של התינוק וגם מגע בו נותנים לתינוק, בהשגחה, את החפצים השונים ומאפשרים לו לגרות את עצמו.

טעם

אברי החישה של הטעם מתפתחים סביב גיל 8 שבועות הריון. לתינוק יש יותר בלוטות טעם מלמבוגר.

לרך נולד יש יכולת אבחנה בין מר למתוק, תוך העדפת טעם מתוק. באופן מותאם, אכן, טעמו של חלב אם…מתוק.

בטעימות ראשונות של מזון, מומלץ להתחיל עם פרי או ירק פשוט, מבודד בכל פעם. פרי או ירק מתוק יתקבלו לרוב יותר באהדה בהתחלה.

חשוב לתת לתינוק זמן לחקור את הטעם, את המרקם, לחוות את החוויה החדשה, לאט, בקצב שלו. גם אם בסוף האוכל נדחף החוצה.

עם הזמן מומלץ להגיע לגיוון של הטעמים, כולל טעמים חמוצים, ואף פיקנטים (אחרי השנה הראשונה), לצורך חקירה, למידה והגדלת מגוון המאכלים הסופי, של הילד.

בשנה הראשונה חשוב להיזהר ואף להימנע ממלח-בגלל קושי של הכליות להתמודד עימו ומסוכר, למען בריאות השיניים. סוכר ומלח יוצרים גם הסתגלות מהירה והעדפה, לכן מומלץ לצמצם מאד הוספת סוכר או מלח למזון!

בנוסף, חשוב לדעת שלא מומלץ להעביר את כלי האוכל מפיו של ההורה לתינוק, כפי שלא מעט הורים נוהגים לעשות, כיוון שאנו מעבירים לתינוק את העששת.

ריח

כבר לאחר הלידה, יש לתינוק העדפה לריחו של חלב אם ואף יכולת אבחנה והעדפה של ריח האם ואבחנה של חלב האם של אימו על פני חלב אם אחרת.

גם במעבר למוצקים, יש העדפת מזון על פי ריח, לכן אפשר לתת לתינוק להריח את המזון לפני טעימה, לקרב לאף, להדגים כיצד מריחים. אפשר לעניין את התינוק בהרחת ריחות שונים בטבע, פרחים שפוגשים בטיול וכדומה. לתת להריח את משחת השיניים, השמפו, או הסבון בו מסתבנים וכדומה.

כדאי להיות ערים לעובדה שתינוקות עלולים להיות רגישים לריחות חזקים ולחוש אי נוחות מול ריחות של בשמים מסויימים וכדומה. כדאי לשים לב לתגובות של אי נוחות, הבעות פנים או בכי, שחוזרים על עצמם מול ריחות חזקים בסביבה, בדיוק כמו מול רעשים.

ראיה

תינוק רואה מלידה, הראיה אינה חדה כשל אדם בוגר, אולם עד גיל שנה, היא מתפתחת באופן מלא.

בלידה, יש ראית צבעים, אבל האבחנה בין גוונים דומים עדיין חלקית ויש אבחנה יותר טובה בין צבעים בהם יש ניגודיות רבה. לכן אנו נוטים להציג בפני תינוק צעיר ספרים בשחור ולבן, או אדום, שחור ולבן.

יכולת המיקוד של התינוק משתפרת מאד בחודש הראשון. כך גם מתפתחת תפיסת העומק והיכולת של התינוק להבחין בכך שדברים רחוקים ממנו או קרובים אליו.

סביב גיל חודש וחצי מתפתחת היכולת של התינוק להבחין בחפץ, לזהות חפץ או אדם מוכר, כאשר הוא רואה רק חלק ממנו. תינוק מעדיף מראה של פנים, כבר מיומו הראשון ולרוב ימקד זמן רב יותר מבט בתמונה של פרצוף, גם תמונה סכמטית של פרצוף, מאשר בתמונה אחרת.

ניתן לגרות את הצד החזותי במגוון רחב של פעילויות ומשחקים עם התינוק.

  • אפשר למקם מול עיניו של תינוק צעיר חפץ, בובה, או ציור במרחק 15-20 ס"מ מעיניו, לצפות בו ולראות את תגובתו. לראות האם הוא ממקד מבט, האם הוא משנה את קצב הנשימה, האם עיניו מתרחבות? כבר מגיל צעיר מאד, כאמור, כדאי למקם, בקרבת התינוק, ספרים עם צבעים מנוגדים, כפי שתואר לעיל. כך גם מראה, בובות, מובייל, תמונות של פרצופים בשחור לבן וכדומה.
  • מעקב עיניים: ניתן לעודד מעקב עיניים ומאוחר יותר מעקב של העיניים ותנועות הראש, על ידי הנעת חפץ, תחילה לצדדים, ובשלב מאוחר יותר גם ליצור צורות מעגל באוויר, להרחיק ולקרב את החפץ. לבחון כמה זמן מצליח להתמקד כך.
  • באופן דומה ניתן לשחק עם פני ההורה, במקום עם חפץ. להתקרב ולהתרחק, לנוע מול עיניו מצד לצד וכדומה, תוך נסיון לשמור עם התינוק על קשר עין.
  • מגיל חודשיים שלושה, אפשר להתחיל לשחק משחקי "קוקו", להסתיר חצי פנים מאחורי בד, או מאחורי הידיים ולהתגלות. מאוחר יותר להסתיר את כל הפנים ולגלותם. באופן דומה, ניתן לשחק עם הסתרת תמשחקים וחפצים.
  • מגיל צעיר מאד ניתן לנסות לשחק במשחקי חיקוי פרצופים והבעות פנים: לעשות עם השפתיים תנועת נשיקה (כיווץ שפתיים), לנפח לחיים, לחייך וכדומה. ככל שגילו של התינוק צעיר יותר, כך נישאר באותה תנוחה יותר זמן ונמתין לתגובתו ולעיתים לחיקוי של התנועה. כל זאת נעשה בזמן בו התינוק רגוע, עירני ולא רעב, כאשר ההורה מצוי פנים אל פנים עם התינוק, במרחק 20-30 ס"מ מפניו.
  • דרך נוספת ליצור גרייה חזותי מעניינת הינה מיקום של התינוק במקומות מגוונים בבית, ולא רק במקום אחד, בגבהים שונים בבית ובחוץ, מול חלון שפונה לרחוב, בשכיבה בעגלה לעיתים על הבטן ולעיתים על הגב, לתצפית על הסביבה. בהנחתו על משטח, או בעגלה, גם בגני משחקים בהם ילדים מתרוצצים, באופן בו יוכל לצפות בהם וכדומה.
  • מומלץ לא להציף את סביבתו של התינוק בהמון צעצועים, כיוון שהוא יפחית את העניין שלו בהם בגלל ההצפה בה מצוייה סביבתו ויעשה פחות מאמצים להגיע אל חפצים רחוקים, כאשר כל העת יש חפצים קרובים בסביבה. עדיף להניח מספר מצומצם של חפצים בסביבת התינוק ומעת לעת להחליפם במשחקים שמאוחסנים בארון, או קופסא ולא מול עיניו.

שמיעה

מגיל לידה, יש תשומת לב לקול, בעיקר לטונים גבוהים. יש מודעות לקולות מוכרים: קול ההורה, שיר שהושמע פעמים רבות ואפילו מודעות לקולות שהושמעו במהלך ההריון לתינוק. קיימת תגובה הגנתית ורפלקסיבית של רתיעה מקול פתאומי, או מקול חזק, אליהם תינוק יגיב ברפלקס בהלה: תגובת יישור פתאומי של הרגליים, הידיים ואף הצוואר ובכי.

  • חשוב לדבר עם התינוק מהרגע הראשון. כדאי להמתין, כאשר אנו מדברים עם התינוק ולתת לו זמן תגובה, ליצור עם התינוק מעין דו שיח של מילמולים, קולות, ובהתחלה אפילו רק השמעת קול על ידי המבוגר וציפיה למיקוד עיניים, מבט, של להתינוק. כאשר התינוק מגיב, אם במבט או בהשמעת קול, ההורה חוזר ומשמיע קול משלו, או דיבור. כך נוצר מעין דו שיח ראשוני. ממשיכים כך מספר פעמים ברצף, כל עוד התינוק מצליח להתמקד. כמובן שדו שיח זה, הולך ומשתכלל ומתארך עם הגיל.
  • אפשר להשמיע מגיל צעיר מוסיקה ולבחון את תגובתו השונה של התינוק לשירים שונים, מקצבים שונים, לעצמות שונות של הצליל. ניתן להשמיע שירי ערש לקראת שינה ולפתח הרגל של טקס שינה קבוע, גם בעזרת מוסיקה. מומלץ להשמיע תחילה מוסיקה לפרקי זמן קצרים, 15-30 דקות. לא מומלץ שסביבתו של התינוק תהיה כל הזמן עם קולות טלויזיה, רדיו או מוסיקה קבועים ברקע. יש בכך גם יצירת גירוי מתמיד, מציף לעיתים ומנגד, יצירת מצב בו התינוק מפחית את התייחסותו לצלילים השונים, כיוון שגרייה מתמדת יוצרת הסתגלות והפחתת העניין.
  • כבר מגיל צעיר מומלץ לספר לילד סיפורים, גם בעזרת ספרים. ניתן להקריא, לדקלם ספרים או שירים. אך רצוי גם לתאר במילות ההורה ולספר בשפה חופשית על הדברים אותם רואים ההורה והילד בספרים וגם בסביבת התינוק. הקראה ודקלום סיפורים מגיל צעיר תורמת להתפתחות שפה.
  • חשוב להקריא, לספר סיפורים ובכלל לשוחח עם התינוק תוך שינויי האינטונציה בזמן הקראה, השירה והדיבור.
  • השמעת צליל והפסקתו, לבחינת התגובה של התינוק. ואז חזרה על הצליל. קישור בין מבט למקור הקול.
  • אפשר להשמיע לתינוק צלילים מגוונים: צלצול בפעמון, הקשת כלי אוכל זה בזה, תיפוף על מכסה סיר בכף עץ, קימוט נייר, רשרוש שקית קניות, הקשה בכפית על כוס או צלחת, שריקה, משחק ברעשן ועוד. ולבחון את תגובות התינוק לכל צליל. בשלב מאוחר יותר לספק לתינוק מגוון חפצים, כלי נגינה ומשחקים בעזרתם יוכל הוא עצמו להפיק צלילים וקולות.
  • סביב שעת השינה של התינוק, מומלץ לשמור על הקולות השגרתיים של הבית ולא ליצור מצב של שקט, בכל עת שהתינוק ישן. אצל רוב התינוקות, שמיעת הרעשים השגרתיים של הבית מספקת תחושת ביטחון ומועילה לאיכות השינה.

תחושת תנועה ושיווי משקל

מתפתחים בכל הנעה של התינוק ללא עזרה מגיל הלידה!

תנועה קווית, קדימה אחורה או למעלה למטה, חזרתית, היא תנועה שיוצרת לרוב תחושת רוגע ולכן נעימה מאד עבור תינוקות רבים, כאשר אנו רוצים להרגיעם. כל תינוק יגיב באופן שונה, מבחינת קצב התנועה המרגיע והנעים לו ורק ניסוי וטעיה, יחד עם תשומת לב לתגובות התינוק, יכול ללמד אותנו מה נעים, נוח ומרגיע את התינוק שלנו.

תנועה מהירה ותנועה מעגלית, תנועות סיבוב, כמו בקרוסלה, הן תנועות מעוררות ומתאימות יותר לזמנים בהם אנו מעוניינים לשחק עם התינוק או הילד.

מגוון הפעילויות התנועתיות עם תינוק הוא רחב ביותר ונעשה באופן טבעי כל עת במהלך היומיום: ניענוע של העגלה, תנועה עם התינוק בידיים או במנשא, תנועות על גבי כדור פיזיו', נסיעה במכונית, הנעת התינוק במי האמבטיה, בידי ההורה ועוד ועוד.