רגעים קטנים של קסם בגן הילדים 2017-11-13T17:25:47+00:00

רגעים קטנים של קסם בגן הילדים

מאמר זה מתאר תהליך קסום, במסגרת פעילות ליווי התפתחותי בגן ילדים.

בתחילת ספטמבר 2012, עניתי לשיחת טלפון מפתיעה בעיני.

בצידו השני של הקו הזדהתה אלינור, המנהלת גן פרטי בטירת הכרמל, גן קישקשתא. היא פנתה בבקשה שאבוא ואדריך את צוות הגן בחדשיים הקרובים, בנושאים הקשורים בריפוי בעיסוק, אאתר קשיים אצל ילדים ואדריך את הגננות בנוגע לטיפול בהם.

ליווי התפתחותי בגן ילדיםשיחה זו הפתיעה אותי כיוון שזו היתה הפעם הראשונה שיזמת הדרכה בגן פרטי הגיעה אלי מצד הגננת עצמה. ברוב הגנים הפרטיים שאני מכירה, הגננות מאד מתקשות להשקיע משאבים בהדרכה וכאשר אכן יש עיכובים התפתחותיים אצל ילדים, הן עומדות ללא כל עזר כנגדן מול הורים, מנסות להפנותם לקבלת ייעוץ וטיפול בקופות החולים ולעיתים הן נתקלות בחומות של התנגדות מצד ההורים, בהאשמות ובחוסר יכולת להגיע לידי אבחון מוקדם או לקבל הדרכה כלשהיא לגבי הדרך בה כדאי לגרות ולקדם את הילד המדובר, במקום בשיתוף פעולה והתקדמות.

ואילו כאן, בגן קישקשתא, מסתבר שכחלק מהפעילויות המוצגות להורים לפני הקבלה לגן, מוצג גם תחום הריפוי בעיסוק וההדרכה לצוות ולהורים, כחלק בלתי נפרד מפעילויות הגן.

לאחר תאום ציפיות קצר ביננו, יצאנו לדרך. לא דמיינתי לעצמי מראש, את אופיה המדהים של הדרך המשותפת הזו!

הגן מחולק לפי קבוצות גיל, מגילאי 3 חודשים ועד לפעוטות בני שלוש-ארבע שנים.

אני מגיעה לגן אחת לשבוע לצפות בילדים ולהדריך את הגננות לגבי פעילויות מקדמות עבור ילדים אצלם אותרו קשיים שונים ועבור כלל ילדי הקבוצה.

בגן צוות נפלא של גננות, הבאות מרקעים שונים אל דרכן החינוכית כאשר אלינור, מנהלת הגן בעלת רקע של הכשרה בשיטת אדלר. הגננות חדורות רצון ללמוד, דואגות לשאול שאלות, להתנסות מיידית בפעילויות מקדמות עבור הילדים ולהמשיך ולהשתמש בכלים שניתנו בהדרכה לאורך כל השבוע, כל יום! בעקבות הגישה הזו, ששילבה את כל צוות הגן בטיפול בילדים זכינו לראות הרבה רגעי קסם בגן, רגעים של שינוי שחלו באופן מרגש ביותר אצל אותם ילדים שלגביהם עלו שאלות בנוגע לקשיים שונים בהתפתחות.

אתאר כאן סיפור של ילד מילדי הגן אשר ריגש אותי במיוחד.

 

אורי (שם בדוי)

את אורי הכרתי בגיל ארבעה חודשים, מיד לאחר שהצטרף לגן. אורי תואר על ידי הגננות כתינוק שמאד הדאיג אותן. בשכיבה על הבטן, הוא שכב כל הזמן עם הזרועות כפופות וצמודות לגוף, אגרופיו קפוצים וראשו מופנה מטה, כשהסנטר שלו נוגע כל הזמן בחזה. שוכב כך ולא זז כמעט, לא מרים ראש, לא מתהפך, לא מביט כלל בסביבה ובאנשים.

הדרכה לגננותכאשר ראיתי את אורי, הוא אכן שכב ללא תנועה, כולו מכווץ, בתנוחה הדומה לתנוחה עוברית. בנסיון לגעת בו, לנסות לעזור לו ליישר את ידיו, להרימו ולנסות להגיע להרמת ראש בעת שהוא מוחזק בידי הגננת, הוא עדיין שמר כל הזמן על אותו מנח וניכר כי טונוס השרירים שלו (מתח השרירים) מאד גבוה. היה קשה מאד להחזיקו בידיים וקשה מאד לראות אותו שוכב בחוסר אונים ללא מעש.

הדרכתי את הגננת כיצד לעזור לאורי להגיע לכדי מצב של שחרור והרפיה, הפחתת המתח בשרירים, דרך עבודה עדינה ואיטית עם כדור פיזיובול. עבודה המשלבת תנועה ומגע נעים ומרגיע.

לאחר כמה דקות של תרגול בשכיבה על הגב ומגע נעים, אורי החל להיראות רגוע ונינוח ופתאום ידיו המכווצות אל החזה, החלו להיפתח ולהתפרש לאורך הכדור ראשו נח לאחור והוא החל להניעו מצד לצד ולהסתכל על סביבתו. זה היה רגע מלא קסם. תחושה שזהו הרגע הראשון בחייו בו אורי מרפה את שרירי גופו, מתמסר לתחושה הנעימה ומתבונן בסובבים.

בגננת ובי אחזה התרגשות רבה, למראה ההנאה והשלווה שאורי שידר.

הגננות, המשיכו יום יום באדיקות בפעילות זו ולאחר שבוע, כשראיתי שוב את אורי, ההפתעה שלי היתה רבה.

אורי כבר שכב על הבטן, כשהוא מרים את ראשו וצופה בסביבה ובשכיבה על הגב, מיד פרש זרועות ישרות בנסיון להושיט יד לחפץ. על הכדור יישר ידים ורגליים בתענוג רב וצפה בשאר הילדים סביבו, כשראשו נע בקלות מצד לצד.

המשך ההתפתחות של אורי היה מהיר ביותר. הטונוס המוגבר כבר לא הגביל אותו, אלא אפשר לו להתקדם בזריזות הלאה. עד גיל חצי שנה הוא כבר זחל בכל רחבי הגן ועשה נסיונות משעשעים להיעמד על רגליו, תוך משיכת גופו כלפי מעלה, כשהוא אוחז בחפצים, בריהוט ובגדר הגן. הוא התגלה כילד סקרן מאד וחברותי במיוחד, עם חוש הומור מפותח ונטיה לשובבות נעימה!

אורי פיתח עמידה עצמאית בגיל צעיר מאד והחל ללכת באופן עצמאי לקראת גיל שנה.

מרפאה בעיסוק בחיפהאני מלווה את הגן ברצף מאז הכרתי את אורי. הוא כבר בקבוצת הבוגרים של הגן ואין לי כל צורך טיפולי ללוותו, התפתחותו תקינה והוא מהווה חלק מהקבוצה הזוכה להדרכתי דרך הדרכת הגננות על דרכי העשרת הלמידה וליווי ההתפתחות של הילדים באופן מקדם ביומיום בגן, באופן שוטף.

אורי אינו זוכר, מן הסתם, את רגעי ההתרגשות שלנו עימו בין גיל 4 חודשים לגיל שנה. אך עדיין, בכל כניסה שלי לקבוצה שלו אני זוכה לחיוך המרגש ביותר, שממלא את ליבי בתחושת חום ואהבה, כאילו הילד הפעוט הזה, יודע על מה אני חושבת בתענוג רב בכל פעם שאני רואה אותו רץ, משחק, משתולל, נהנה, לומד ופועל! אושר רצוף וקסם אמיתי!!!

רגעי הקסם הללו בגן אינם שמורים רק לאורי והקשר ביני לבין הגן, שהחל באופן מהוסס עם חשיבה על הדרכה לחודשיים בלבד…. הפך לקשר של שנים. אני מלווה באופן קבוע את הגן כל שנה מ"אחרי החגים" ועד… כמעט כל השנה.